ת"א
בית משפט השלום קריות
|
54387-01-13
02/02/2014
|
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'
|
| - נגד - |
התובע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
הנתבע:
גאלב מסרי
|
|
החלטה
בבקשה לפסילת מסמך מבין מסמכים שהומצאו למומחה בית המשפט
לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני פוסלת את המסמך הרפואי נספח "א" לבקשה וקובעת שאין להמציאו למומחה בתחום הפסיכיאטרי שמונה מטעם בית המשפט מהטעם הפשוט שהוא איננו מסמך רפואי ובודאי שלא מסמך שנערך לצורך טיפול.
עיון במסמך מעלה שכל שנרשם בו הוא מעין "סיכום תיק" בו הרופאה מתימרת לסכם את פגיעתו של התובע בתאונה (לא מבחינה נפשית), את תלונותיו בתחום הנפשי, את האבחון (לא אבחון שהיא ערכה!) ואת התרופות שהוא מקבל.
ככל שהאמור בו עולה ממסמכים רפואיים אחרים, אין צורך ואין מקום לאפשר המצאת מסמך סיכום מעין זה, שכן חזקה על המומחה שיעיין בכל המסמכים הרפואיים שנערכו לצורך מתן הטיפול בתובע וידע לדלות מהם את מלוא המידע הנדרש לו.
משכך למעשה, ה"תרומה" האפשרית היחידה של המסמך הינה בסיכום תלונות התובע בתחום הנפשי תוך מתן נופך "רפואי" לתלונות על ידי רישומם על ידי רופאה פסיכיאטרית. על אף שברור שהרופאה נזהרה שלא לחוות דעה (שכן ברור שאז היה המסמך נפסל כחוות דעת), אין מקום לאפשר המצאת מסמכים מטעם התובע שמטרתם ליצור את הרושם שהתובע קיבל טיפול פסיכיאטרי מרופאה בכירה, מקום שאין הדבר כך! עצם העובדה שהמסמך נערך על מסמך הנושא כותרת של רופאה, אין בו כדי להפכו ל"מסמך רפואי".
אמנם הגישה ביחס להמצאת מסמכים למומחה בתחום הנפשי הינה ליברלית יחסית כפי שהותווה ברע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, שצוטט בהרחבה בתגובת התובע לבקשה, וכן בפסיקה שהצטברה מאז. יחד עם זאת, אין בגישה ליברלית זו לאפשר לתובע לגשת לרופא פרטי לצורך קבלת מסמך המתעד את תלונותיו בהרחבה יתירה, כאשר אין במסמך אפילו רמז לכך שהדבר נעשה לצורך קבלת טיפול או המלצה על טיפול כלשהו, מכאן שהמסקנה הסבירה היחידה היא שהדבר נעשה לצורך המשפט ולצורך השפעה על מומחה בית המשפט בדרך כלשהי. בהקשר זה יש להוסיף כי המסמך לא הוצג במסגרת הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי על אף שהוצא זמן קצר לפני הדיון שהתקיים בפני בענין זה, דבר שיש בו להוסיף להתרשמותי כי אין מדובר כלל במסמך רפואי.
כמובן שאין בפסילת המסמך כדי למנוע מהתובע להעלות בפני המומחה את מכלול תלונותיו, בדיוק כפי שעשה בפני עורכת המסמך, אולם הנסיון לתת לתלונות תימוכין באמצעות מסמך זה, דינו להידחות.
אני מחייבת את התובע בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ אשר ינוכו מכל סכום שיפסק לתובע בסיומו של ההליך.
אין להמציא למומחה החלטה זו, אלא את ההחלטה התמציתית בלבד.
ניתנה היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.